מאווררים צנטריפוגליים מסווגים לשלושה סוגים עיקריים בהתבסס על צורת להבי האימפלר שלהם: קדימה-מעוקלים, אחורה-מעוקלים ורדיאליים.
מאווררי להבים מעוקלים- קדימה (כגון סוגי להבים מרובי-) מאופיינים בגודלם הקומפקטי ובזרימת האוויר הגבוהה, אך בעלי יעילות נמוכה יותר (כ-65-75%), והם משמשים בדרך כלל במערכות מיזוג אוורור בלחץ נמוך;
למאווררי להב מעוקלים- לאחור יש יעילות של 80-92% והם מתאימים ליישומי לחץ בינוני עד גבוה- כגון טיוטה הנגרמת בדוד; למאווררי להב רדיאלי יש מבנה פשוט ועמידות בפני שחיקה חזקה, והם משמשים לרוב להעברת גזים עמוסי אבק.
בנוסף, ניתן לסווג אותם ל-לחץ נמוך (<1 kPa), medium-pressure (1-3 kPa), and high-pressure (>מאווררים של 3 kPa) על סמך דירוג לחץ.
סוגים מיוחדים כוללים גם מאווררים חסיני פיצוץ (באמצעות אימפלרים נחושת ומנועי הגנה-), מאווררים עמידים בפני קורוזיה- (כגון אלו העשויים מפיברגלס), ומאווררים בטמפרטורה- גבוהה (עם מערכות קירור- מובנות או ציפויים קרמיים). הבחירה דורשת התייחסות מקיפה של זרימת אוויר, לחץ, מאפייני מדיה וסביבת התקנה.